ליד התאטרון שתלו חלקת בצל,
שיהיה יותר קל
לבכות בכסא המרופד ברגעים המתאימים.
ימתק למו בכיים רוב בצלים ושומים.
סומים נאורים, שוחרי תרבות.
זכוכי הנפש עד תחתית הבקבוק.
ליד התאטרון שתלו שיחי בושם,
להריח בעדנה אצילית רבת רושם.
להאנח באנגלית מימי הביניים:
הו אופליה אופליה, אפלת העיניים.
זכוכיות צבעונים, תעתועי זרקורים,
מחשופי הנשים, חליפות הגברים.
כל האולם במה.
אולם מפוצץ בדעה וחכמה.
על הבמה כמה קופים מטורפים מנסים לגול
את מסכי העשן מעל חטאי הכל.
ולרעם מחיאות הכפיים באולם
הם מבינים כי לשוא היה עמלם.
בחוץ, על המרפסת, מטפס בלאט שושן ורוד.
כוכבים ממלאים את שמי הקיץ מאד.
ריח ים בכנפו הרוח מביא,
על העצים מזדמרים כנורות לדוד.
והארץ רובצת עייפה כציפור
כלילת חסד תחת כנפו.
חושך על פניה בכל צבעי הקשת,
ורוח אלוהים מרחפת מעל הדשא.