יש כאלה שחושבים שתולעת היא חרשת באמת,
כי אין לה בדרך כלל מצב רוח לדבר ולפטפט.
אחרים חושבים שתולעים הן מטומפשות,
כי כשקוראים להן לבוא הן אינן ניגשות.
אבל לי יש תולעת ששמה הוא תולעת,
והיא יודעת כל מה שתולעת יכולה לדעת.
אני אומר לה כשיש לי מצב רוח ושום דבר לא בא לי,
וכשאני מדבר איתה היא ממש מקשיבה לי.
ולפעמים אנחנו יושבים ואני שומע דברים
ששומעים כשתולעת מתחילה לשיר שירים.
על סתימות בכיור ועל לכלוך בפינה,
ועל האות ב' שהיא כבר ממש מבינה.
ועל אמבטיה בעשב כשיורד גשם בצהריים,
ואנחנו כבר מתכננים על נחשים ועל לא לשטוף ידיים.