שקיעה

אני יודע, הדרך נגמרת.

גם את יודעת, עדיין מקווה.

אישה עצובה יפה מאשה מאושרת.

אבל אל תהיי עצובה.

אני יודע, לא ישוב מלח המלח.

את יודעת, בחוף מחכה,

עיניך באופק יציבות כסלע,

ואת כמו האופק, ריקה.

אני יודע, בכייך כסופה.

אינך יכולה. את עוצרת.

אישה עצובה עצורה ויפה

והים מסתער בלי הרף.

אל תהיי עצובה, אל תהיי כה שקטה,

את כבדה כמו הים על כתפי.

השמש שוקעת עכשיו לאיטה.

פניך לאחור כה יפים.