Updated: Nov 10, 2023
עפעפיה היו כבדים על עיניה
ועננים כבדים כסו את הכוכבים.
והיא ששלחה למרום את יוניה
כנסתם לשובך, והעורבים.
העורבים כסו בהמוניהם את השדות
ואת פני השמים ואת פניה.
ועפעפיה כיסו על עיניה כבדות,
נעלו בשובך את יוניה.
אני יודע, הדרך נגמרת. גם את יודעת, עדיין מקווה. אישה עצובה יפה מאשה מאושרת. אבל אל תהיי עצובה. אני יודע, לא ישוב מלח המלח. את יודעת, בחוף...
לתמר שערות שולמית ירוקות עד לוטפות מעיינות חרש. דמעות אדמה נוטפות אט אט בשערה נדנדות ערש. אגלי זמן סורקים שערה, תווים נוטפים אל צל המים....
סילבי הולכת לישון בשלוש, מתכסה בשמיכה מעל הראש. בקיץ השמיכה כל כך מחממת, איך שסילבי נרדמת מיד היא חולמת. על חוף ועל שמש ולפתע כה חם...