Updated: Nov 9, 2023
בתחתית של שיקאגו ברעש הנורא,
זרמי אדם שוטפים במנהרה.
באים ונעלמים חולפים בחטף,
נהר מיוזע דוחף ונדחף.
אלפי פנים, רבבות סיפורים,
שועטים במסדרונות, אובדים במעברים.
איש לנפשו מבלי לראות אדם.
הועמדתי על מקומי. הוא לא היה שם.
רגל ימיני אמרה לשמאלי: "משהו אינו כשורה." "כן כן גם אצלי," רגל שמאל אמרה. "זוזו רגלים, עכשיו זאת פקודה. נעשה כבר מאוחר. צאו מיד לצעדה או...
הכול כבר אחר. אופק אדום, סוף יום, האפיק התעקם, הנהר הרחיק מאד. נותר לרחוץ את הכוסות, לראות בראי החלון את המים מתרחקים, את ספינות הנייר...
גוף עייף נשמט לגורלו. קולות חייו נמהלים כבר בקולות מתיו המראות דהים כבר בגילו. רוחו נכנע וסב כסא מתכת, לבל ייפול מהרגליים. מעיל, לשמור...