בתחתית של שיקאגו ברעש הנורא,
זרמי אדם שוטפים במנהרה.
באים ונעלמים חולפים בחטף,
נהר מיוזע דוחף ונדחף.
אלפי פנים, רבבות סיפורים,
שועטים במסדרונות, אובדים במעברים.
איש לנפשו מבלי לראות אדם.
הועמדתי על מקומי. הוא לא היה שם.
top of page
יהודה תלמי
bottom of page