ראינו כפר נטוש, דלתותיו עקורות פרחיו שבורים.
זו המלחמה, לא אנחנו, אנחנו אחרים.
בצדי הדרך פגרים משחירים.
זו מלחמה לעזאזל, אלה המחירים.
בתים פשוטי ביזה, כלים מנופצים.
זו מלחמה לעזאזל, מה אתם רוצים.
ראיתי בחצר סנדלי פלסטיק זעירים נטושים,.
בעיני רוחי ראיתי פני ילדה נואשים,
בית ילדותה מוכה ברק ורעם ואימה,
כפרה רועד בעוצמת המלחמה,
אם מבוהלת מרימה את בתה מהאדמה,
נסה יחפה מכסה את עיני בתה
לבל ימוט לבה מרוב הבעתה.
עודני מסתכל בסנדלים הזעירים,
וכמו בתי הלכה בם, צעקתה קרעה בי את המיתרים.
רק לא זה, רק לא זה, הרי על זה יצאנו למלחמה,
על שלוות הילדים, על חיוכם, על נפשם התמה.
לא ילדתי, לא בך לא באמך לא עלייך.
שובי אל ביתך, שובי אל חצרך, שובי ילדה אל סנדלייך.