נשיאים ורוח, רוח איתנים.
והוא רק אחדמאבותינו הקדמונים,
הילוכו כבד משקל, כבד בשנים,
על כתפיו אנו יושבים, בין העננים.
חלוץ השחרור הלאומי בארץ הקדושה,
תוקע היתדות, מוביל המחרשה,
מיבש הביצות, נוטע החורשה,
בזכות מעשיו הגדולים אנחנו עומדים,
כמו שמשון הוא נותר בין העמודים,
על כתפיו קירות ביתנו הכבדים
והקירות מתנדנדים,
אם ייפול יפלו עמו גם הילדים.
תחזיק מעמד סבא, בלעדיך אנחנו אבודים.
ידיו רועדות כבר, מצחו מאדים,
נוגח סופות חורף ורוחות קדים.
כולם על כתפיו של השמשון הזה האדיר,
מי ייתן לבו לחזקו אם ייפול לא ישאיר
אבן על אבן בכל בית בעיר.
אתה מזקין אבינו הבית כבד והולך,
איך תצא מזה, איך נצא אנחנו, איך?