מנואליטה

מספרדית. מלים ולחן מריה אלנה וולש

מנואליטה צבה בת מאתיים,

ממורטטת כמו סחבה,

חיה לה חיי שלוה,

עם הבעל דון דונדווס.

עד שיום אחד נפלה היא

ברשתו של צב טווס.

מנואליטה מנואליטה

מנואליטה דונדווס,

איך פתאום זקנה כמוה

בצעיר התאהבה.

הטווס הצעיר חיש מאס בה,

כה בלויה וכעורה.

אך הגברת לא ויתרה,

אהבה בה בערה.

צעירות הוא מחפש לו

אהיה לצעירה.

מנואליטה מנואליטה

אל העיר יצאה בלי חת,

במכון היופי שמה

יעשוני חתיכה.

מנואליטה יושבת בשקט

במכון שריון ועור,

במגהץ עם הקיטור

מיישרים לפי התור

את קמטיה בני שנות דור

מלפנים ומאחור.

מנואליטה מנואליטה,

נשארה כה עניה,

אל הכפר חזרה ברגל

והיתר בשניה

מנואליטה ירד כל היופי,

שבכל כספה רכשה.

כל החברה בלי בושה

צוחקים לישישה,

ועל סף ביתה פגשה

את דונדווס אותו נטשה . . .

מנואליטה, מנואליטה,

מנואליטה יקרה.

העיקר ששבת הביתה,

לא איכפת מה שקרה.