על ראש הגבעה

הבה נתרפק על שירי המכורה:

על ראש הגבעה עמדה לה פרה,

לועסת בנחת מעלה גרה.

על ראש הגבעה עמד איש צבא,

( למה כולם עומדים אין מקומות ישיבה ? )

הסתכל במשקפת ופסק בחדות:

הפרה המנובזת חצתה את הגבול.

לקח המק"ח וטח טח הוא ירה.

אש מרגמות אז הושבה חזרה.

לקח התותח וטרררח הוא ירה.

ולונג טום מנגד פצח בשירה.

הזמין מטוסים וציין מטרה........

כשפג העשן התפגרה הפרה.

על גדות הירדן שוכבת פרה,

זבובים לרבבות התאספו אל פגרה.

כך מעז יצא סרחון

ולנו לנו לנו, בא הנצחון.

פרה פרה הבוקר בא,

האירה חמה על הבקעה הטובה.

ואת לא תראי עוד בוקר.

הבלי האדם עולים לפרות ביוקר.

תהיי פרתנו כפרתנו

טוב מותך ממותנו.

את לא מפסידה שום דבר יא פרה,

חמסין ועכברים ויריות, הכל חרא.

נוחי פרה בשלום על נמלייך.

יום אחד עוד נצטרף אלייך.