המורה חביבה לא חביבה בכלל,
לקחה לי את האייפוד, אמרה שזה הכלל:
לא מכניסים לכיתה, כלבים ואייפודים ,
גם לא לבית הספר, אנחנו כאן לומדים
אחזיר לך בסוף היום אמרה, כך היא אמרה , כן כן.
אך אז היא שמה אוזניות וגם לחצה "נגן".
בבת אחת בשתי אזניה המוזיקה הכתה.
היא התמכרה לגון גווניה. אין יותר כיתה.
כשנזכרה בנו פתאום, היא כלל לא נבוכה,
נתנה לנו תרגיל חשבון ולעצמה חייכה.
על מושבה קיפצה לה, מתניה סבסבה,
בקצב רוק צייצה לה, נקשה בעקבה.
המורה חביבה כבר חביבה נורא,
חייכה, אותי הושיבה, וככה לי אמרה:
אתה יכול להביא את האייפוד מתי שתרצה ילדי.
אך בכיתה, בלי שום חוכמותמסרהו לידי.