פנסים רועדים בסופה,
גשם ברחובך הריק.
בחלון לבדך את צופה לבך מתכווץ ועורג.
יללת חתולך האבוד, כינור מפינה נידחת.
לבך מתרחב, בוא חמוד,
נהיה בודדים ביחד.. הרחוב עוד צלוף וקר
ביתך מנוחם ורגוע.
תחת חלונך חלף עבר,
איש עם כלב געגוע.
top of page
יהודה תלמי
bottom of page