כר דשא ירוק יום טל ואורה,
סוסים דוהרים סביב בגדרה.
מוזיקה לטינית כסף חצוצרה,
שרוע בדשא ידך קצרה.
אוזנך שומעת הלמות עולם,
קצרה ידך בכל היופי החם.
בבטנך מחתכים ללא רחם ככבלים
המעשים לעשותם לא המלים.
לא הבכי המשחרר
הכורת בריתות בין עולם ומשורר.
בכייך על הבכי האבוד הולך ומתרחק.
הולך ומשתתק.