השנים עברו ואת כבר לא ילדה.
כבר קטן מעילי מלעטפך.
כבר קצרה רוחך נפשך כבר מרדה,
כבר בגרת להישיר מבטך.
כבר את עומדת בחוץ ברוח,
הדרכים לרגלייך ממתינות.
שום דבר לא ברור שום דבר לא בטוח,
אך האור כבה מעל שלחן המתנות.
אל תסתכלי לאחור, אינך לבדך,
בתרמיל עוד שמורים לך נופייך.
עיני אוהבייך שומרות צעדך,
עולם מחכה לצעדייך.