לקראת יום חג ויום עצרת,
ישבו יחדיו חכמי הקרת,
לחשוב בחברותא ברוח יוצרת,
כיצד ישמחו את העם בעצרת.
אמר האחד, הרי זה ברור,
צריך להתחיל עם שירה בציבור.
ואחר כך נאום, התלהב השני,
לא ארוך, לא קצר, נאום בינוני.
ומה עם ריקוד ? השלישי שאל,
ריקוד שיעיף חצאיות וקהל.
הצטווח כל החדר:
שתוק אתה, זה לא בסדר.
ואחרי שהוא הועף
הם החליטו בחרי אף:
ריקודים יהיו עדיין,
אבל רק במכנסיים.
אבל אז עמד היו"ר
ואמר בקול של בור:
לפי כל התחזיות והעדויות
השמש מתחילה לעשות בעיות.
בקרוב נעמוד בפני שאלה מביכה,
כיצד לחגוג בחשכה.
קדרו פני כולם לא מצאו כל עצה
פתאום הארכיאולוג הרביץ קפיצה:
אווריקה אווריקה מצאתי מוצא.
זה כלכך פשוט, זה ממש לא חכמה,
אם רק נחפור עמוק באדמה,
ודאי נמצא שרידי חמה.
נתלה אותה על התקרה
וליהודים תהיה אורה
כל החדר אז הריע
הנה פתרון הגיע.
ומיד הידד הורה,
כולם נגשו לחפירה.