שני ילדים חביבים,
ילדים חמודים, קטנים.
יצאו יום אחד באביב,
לגן להעיף בלונים.
בלון ירוק בלון אדום,
איזה יום נפלא היום.
היה כיף ונפלא ונהדר,
הבלונים עופפו במרום.
עד שברגע אחד נמהר,
התפוצץ הבלון האדום.
בלון....
הלך המשחק
שבתה השמחה,
וילד צחק
וילד בכה .
בלון...
אבא ראה, בערה חמתו ,
הרים את ידו בלי מורא,
להגן על הילד הטוב
שבכה מהילד הרע.
בלון...
קרובי משפחה נתמלאו זעם עמוק,,
והפליאו מכות האב,
שהכה את קרובם המתוק
שצחק על ילדו החף.
בלון....
עירו של האב נרעשה
מאותה הרבצה איומה,
בזעם צודק נתקדשה
והכתה במכים עד חורמה.
כי הכו את האב האהוד
שהכה את הילד הרע
שהכה את בנו החמוד
בגלל הבלון שנקרע.
בלון
זעם צודק אז נתקף
הצבא שעמד מנגד,
והכה בעירו של האב
שהכתה משפחה דואגת.
שהכתה את האב המטומטם
שהכה את ילדם,כפרה,
שצחק על ה ילד התם
בגלל הבלון שנקרע.
בלון
צעקו אז ראשי ממשלה:
לילדינו יש זכויות!
השליכו פצצה גדולה
ופתרו את כל הבעיות.
בלון