דייגו

מספרדית. מלים ולחן מריה אלנה וולש

בואנוס איירס שש בערב,

אמבולנסיה מצפררת.

טס עם גברת מאראדונה,

בית חולים יולדות לה דונה.

היא צורחת מזיעה: ילדים יש לי עשרת,

אבל זה הנוכחי בועט בי כמו פרד.

הרופא בדק במרץ

ואמר בסדר גברת,

דאגה הייתה מתחילה

אילו לא בעט חלילה.

אך לפתע השתבץ: מה הולך כאן מי הבעל?

לתינוק הזה יש כדורגל על הנעל.

מאראדונה לא נבהלת,

יד האלהים בילד.

לא נגמר עוד הויכוח

התינוק התחיל לנוע,

לא יצאו עוד הרגלים התינוק נגח ראסייה

והילד גול ראשון בראש הבקיע .

כך גדל היה לנער

לפניו נפתח כל שער,

שום שוער בארגנטינה

לא עצר את דיאגו קטינא.

הוא כדרר בין שחקנים כמו פנתר על כר הדשא,

עד שזזו הכדור היה ברשת.

העולם כולו נפתח לו

וארמאנדו בו נגח לו,

העולם כולו הצדיע

וארמאנדו עוד הבקיע.

אז הגיע המונדיאל, אליפות הכדורגל

וארמאנדו התייצב שם אל הדגל.

כך כמעט בלי להזיע

לשמינית הגמר הגיע,

אנגליה וארגנטינה

אהבה כמו אנגינה.

מאראדונה הנמוך התרומם עד הרקיע

וביד מעל ראשי כולם הבקיע.

איזה גול בלתי לגאלי,

מאראדונה לא נורמאלי.

גם שרקו גם מחאו לו

יד האלהים קראו לו.

אבל אז מהמרכז הוא כדרר כמו קליע

השתחל בין כל הבקים והבקיע.

איך רעם אז היציע

העולם כולו הריע,

איך את אנגליה הכניע,

איך מזיע הוא הניף את הגביע.