יש איש אחד בארץ שאני מקנא בו כבר מזמן,
זה מוכר הגלידות מגלידה תל חנן.
כן זה עם הקרחת ושפם הסרטן,
שהקיוסק שלו צבוע אדום לבן.
סיבה ראשונה לקנאה כמובן,
שהוא אוכל גלידה חופשי עם קצפת ודובדבן.
סבה שניה שכל ישראל חברים שלו
וכלם קונים גלידה דווקא אצלו.
סיבה שלישית שבחורף הוא נעלם.
נח על זרי התותים או על שפת הים.
אולי מטפס על פירמידות,
אולי מוכר לאסקימוסים גלידות,
אולי אצל הדוד מהקיבוץ ,אולי בגן חיות.
לאף אחד אין מושג איפה הוא יכול להיות.
אולי הוא מסתגר לו בחורף כמו דוב
ואוכל לבדו את כל הגלידות.
אולי הוא בקיוסק ממול שותה תה לבדו,
סופר מכוניות ומכפיל בגלידות.
אולי הוא מתפלל, אולי הוא מתפרפר,
ואולי בכל חורף הוא בוחר לו כיף אחר.
האמת, לא אכפת לי, העיקר שבקיץ הוא יחזור.
בלעדיו הקיץ לא יכול לעבור.
אדום לבן, קרחת ושפם סרטן,
גלידה שלו הכי טובה, גלידה תל חנן.