בַּבֹּקֶר מֵתָה הַצִּפּוֹר
יָרֵחַ לָבָן שָׁלַח כָּל הַלַּיְלָה חֲנִיתוֹת שֶׁל קֹר
עַד הַבֹּקֶר. בַּבֹּקֶר מֵתָה, עִם אוֹר.
וְהַבֹּקֶר עָלָה נִפְלָא, מְגֻלָּח, רַעֲנָן.
הַצִּפּוֹרִים קִבְּלוּהוּ בִּמְחוֹל מְעוֹפָן.
עַד הָעֶרֶב, בָּעֶרֶב הִכָּה שׁוּב הַכְּפוֹר.
בַּבֹּקֶר מֵתָה עוֹד צִפּוֹר.
לַהֲקוֹת צִפּוֹרִים מְצַיְּרוֹת תִּקְווֹת בַּשָּׁמַיִם,
הַלֵּילוֹת יִהְיוּ חַמִּים יוֹתֵר בַּקַּיִץ.