Updated: Nov 5, 2023
אחרי הגשם האדמה האפורה הייתה לחומה,
האוויר היה צלול והלילות קרים.
זרעים נבטו מהאדמה.
ילדים חייכו מאושרים.
והחורף עבר והאביב,
נבטים עלו לקראת שמים.
הדגן הזהיב
ושמש צחקה בזהב הקיץ.
ואני ידעתי קרבה עת קציר,
שמרתי את שירת הדגן נע ברוח.
הקיץ שב והאפיר,
רק זיכרון ילדות ושמש געגוע.
מערבלי רוח כחולים, זהר כוכבים לדשא ירד. צעצועי דמיון משתוללים הכול פשוט, הכול בהישג יד. עולם מתהפך ברמיזה, המלאכים שרים. יש נקודת אחיזה...
באמצע האביב, באחד הבקרים, נערך פסטיבל מקהלות ציפורים. אור בטללים על כותרות הפרחים, צבעים וגוונים וריחות ניחוחים, מים במעיינות מפכפכים...
ירדה חשכה. סהרורית. גחלילית, יער מחטים מתנשם לילית. ורוח על בהונותיה, שקטה שקטה כמו לא ידך בהם הייתה רק יד האלהים הרכה. ובאורנים ובך....