אחרי הגשם האדמה האפורה הייתה לחומה,
האוויר היה צלול והלילות קרים.
זרעים נבטו מהאדמה.
ילדים חייכו מאושרים.
והחורף עבר והאביב,
נבטים עלו לקראת שמים.
הדגן הזהיב
ושמש צחקה בזהב הקיץ.
ואני ידעתי קרבה עת קציר,
שמרתי את שירת הדגן נע ברוח.
הקיץ שב והאפיר,
רק זיכרון ילדות ושמש געגוע.