הרופא הציץ מעל משקפיו ואמר:
אסור לעשות מקלחת חמה ולאכול תפוח קר,
מרוב בלבול תקבל אנגינה או קדחת,
כל אחד לחוד בבקשה, אך לא שניהם ביחד.
הפסיכולוגית מצמצה בעדשותיה ואמרה:
אז תאכל תפוח חם במקלחת קרה,
התפוח ירים לך את המוראל המקורר
והמקלחת תרגיע אותך שלא תהי ממורמר.
הרופא הרגיש קצת לא בנוח ואמר:
אם כך אולי מים פושרים ותפוח מופשר?
אבל לשתות מדי פעם מי מקלחת
לחמם את התפוח ולקרר את הקדחת.
הרופא הציץ בפסיכולוגי וזו הציצה ברופא,
שנינו התחממנו כבר, נשתה כוס קפה?
ולפני שיצאו עוד פסקו לי שני הממזרים:
תאכל תפוח קר ותתקלח במים קרים.
כשהם הסתלקו סוף סוף פתחתי מים חמים כיאות,
אכלתי תפוח קר ושרתי שירי בריאות.
(אם הרופא לא יקה והרופאה לא הונגריה,
אין לתפוח טעם שיהיה אפילו סוכריה)