מנגד

מי זו עולה מהמדבר,

מאשדות החול החם והניגר,

מי זאת הנשקפה כמו שחר מלילות,

כמעין במדבר, נווה צל בחולות,

פעמוני גמלים קולה, פעמי אילה צעדה.

מי זאת מתרפקת על דודה.

שימה כחותם על ליבך, שימה כפעמונים,

לך נועדה מבריאתה בחולות הלבנים.

נקיית קוים כאופק, ברה כליל כוכבים.

אילת אהבים.

עזה ממדבר, לוהטת משרבו.

ומשה עומד מנגד אליה לא יבוא