אושר

קרא פעמון לתפילת הנוצרים

ברקיע הערב הרם.

קראו במרחב תדהמות ושירים

ליפול בידי מחברם.

שדות נפתחים אל האופק,

ריח גשם ראשון באוויר.

כנראה שזהו האושר

אבל אין אפשרות להסביר.