אתה עומד, רגליך נטועות בחול.
עננים נמוכים רועמים מעליך.
צועקים אליך, רוץ. אתה אינך יכול,
עשן שורף את ריאותיך.
צועקים אליך רוץ, אינך שומע.
כמו עץ אתה נטוע, עמוק כמו שורש.
אוזניך מתיללות באוויר הרותח.
שירד כבר גשם, שיבוא החורף.
עכשיו הם צועקים, תפוס מחסה.
רוץ צועקים לך. פתאום אתה גבוה.
איפה אני אתה שואל. אתה מתנשא
מעל הפגזים והאימה והרוע,
אתה צוחק מבעד לאימה.
אתה ילד, אתה עץ, ציפור בשמיה.
הפחד אינו נוגע בך. עכשיו אתה אדמה.
צועקים לך רוץ. כבר אינך שומע.