קצין העיר כבר הלך. כבר הלמו רעמים.
נאטמו חושייך, עייפו המנחמים.
כמו חבית חלולה את נסחפת בזרם לאחור.
זיכרון נשבר, סרטים ישנים, קרעי חיים, אור.
אנשים דופקים על החבית, מושיטים יד.
כבר לא אכפת.
אין אופק, אין דופק, רק אפס, רק אין.
אין דרך לחזור, אין מי שהכול בדברו, אין אמן.
תהום לרגלייך, תהום מעלייך, תהום באוזנייך, תהום.
אין, לא יהיה עוד. אבד גם חלום.