לילה ארוך, חיל נפל למים. מטוס בודד הולך סובב, מטיל נורים זוהרים הרחק בים. שבילי אור רצים על הגלים. כמו ישו אני מצפה לראותו הולך ובא על...

הרחק הרחק, בארץ חיותיתיה, נערכה אספה בנושא דמוקרטיה. פתח האריה ברוב חשיבות: הדמוקרטיה היא אבן יסוד בתרבות, כולנו משוחחים, כולנו משפיעים,...

פנסים רועדים בסופה, גשם ברחובך הריק. בחלון לבדך את צופה לבך מתכווץ ועורג. יללת חתולך האבוד, כינור מפינה נידחת. לבך מתרחב, בוא חמוד, נהיה...

הַמֶּלֶךְ בּוּם כָּתַב: יְהוּדָה תַּלְמִי אִייְּרָה: גַּלִּית אֲדָר בִּקְצֵה הָעוֹלָם, אוּלַי אֲפִילּוּ קְצָת בַּחוּץ, נִמְצֵאת אֶרֶץ...

תרנגולת קרקרת מרוצה מעצמה, ניקרה באבוס וכך המהמה: "או אמפפה או אומפפה, או כמה שאני יפה." לפתע צרחה בחרדת בהלה: "מי שם לי באוכל אבן גדולה?...

אני אואב אותך נורא, רכה חמה טובת גזרה. טובה, נוחה, נאמנה, נדירה. כורסתי שלי איקרה. אני אואבת אותך כל כך, רודפת אחריך באשר תברח, טובעת...

המסגדים המו ברוב המון לא נשאר מקום לאלוהים. חסרונו לא הורגש, כי במקומו, באו מנהיגים פוליטים עם משקפיים כהים. על השער נשאר שמו חקוק, תורתו...

ויליאם בלייק לראות עולם בגרגר של חול לחוות גן עדן בפרח כחול לעולם ידי בידך תאחז נצח בשעה אחת

לראות במראה את בבואתך כמו שהיא, לנפץ את בועתך. להודות בטעות. להרחיק ראות. ללכת לאט, להסתכל, לחשוש, להתייעץ, לא לקלקל. יפה הגאווה אם יש מה...

אדם נוסע בכביש, רוח בחלונותיו, מהתחלה אל סוף ,פיזיקה, בין שתי נקודות עובר קו. אחר כך הוא יכול לשוב על עקבותיו, להשאיר את הסוף הרחק...

הארת עיניים בנושא חשכת ימי הביניים. מסתבר, שחושך הוא אור נחנק ומצטבר, פורץ מתוך חשכת עבי האפלה. מקרעי שחורים בוקעת שמש גדולה. בחשכת אפלה,...

מראה כללי לבנה טירת הלבנה, נאלמת דום, ישנה. ליל כסף לבן, ליל חלומות, השמש אינה זורחת באלה המקומות. צללי כסף רוטטים כנהר שהוטלה הלבנה אל...

ע"פ אגדת עם. יהודה תלמי מספר ( על רקע ים וכפר דייגים ) הרחק הרחק, מעבר להרים, מעבר לתל אביב, ירושלים.... מעבר לערים, מעבר לארצות שכולכם...

בורא אור בחושך קורע חרבה בים. מצמיח עשב ודגה, בורא אדם. בוחן בקפידה ומעביר הלאה על פס היצור ראש ידיים רגלים כל הגוף בקיצור. כן נכון הוא גם...

אלפיים שנה ושנה עמדה לנו האמונה, עד שעלתה מול כסא הכבוד בארובת המעשנה. עכשיו יש לנו ארץ ועומדת לנו הסכנה. הנה ארץ לפתע, מוריקה דשנה לא...

אחרי הגשם האדמה האפורה הייתה לחומה, האוויר היה צלול והלילות קרים. זרעים נבטו מהאדמה. ילדים חייכו מאושרים. והחורף עבר והאביב, נבטים עלו...

לעת זקנה, הייתה לו לחורף עדנה. עוצם עיניו הוא נח לו בכיסאו הנע. שמש שובבה התגנבה מאחריו, צחקה, קרנה. חייכה אל החורף כמכרה ישנה, ותחמיק...

פתיחה שמי הוא נים שמי הוא נום שמנו יחד הוא נמנום, כאן ההצגה נפתחת, באנו לנמנם ביחד - בוא נתחיל מהסוף ונלך כבר לישון. - אבל יש כבר קהל, לא...

בוקר אחד, ממש מוקדם, כשהמלך בום התעורר וקם, (השמש לוהטת, בחוץ נורא חם, אבל המלך אומר מה זה מוקדם) הסתכל סביבו וכלום לא קרה. נורא שיעמם...