דגי זהב בצנצנת זכוכית עגולה, ללא מסתור בלי מוצא. מה יפו פעמיהם, מה נאה סבלם בחפשם פרצה. אריה בסוגר, לא צל ריבוא עיניים חוקרות. לא יום לא...

לאט לאט מהר מאד, כבר לא מה שהיה. נהר זקן ויגע מאד, הלך ושקע בים. לאט לאט, פתאום, לב השיממון. עיר צפופה, ארבה אדם, המון, בא ויוצא יוצא ובא...

האופק הנפלא האדום. כשמגיעים אליך בשארית הכוחות, מסתכלים לאחור, אל היום, והנה הוא יפה לא פחות. רק הגלים מלטפים לחייך. נידונת להיקרע בין...

א. איש אחד בכה דמעות של דיו, ולא אמר דיו ולא ידע דיו. איש אחד בכה ניר, עד שהיער כלה, תם, נגמר. איש מוזר אחד כל הלילה התייפח, כל הלילה...

בראשית ברא אלוהים את הים ואת החוף ואת הציפורים. היה טעם מלח בבריאה הזאת הגלים היו צעירים. ציפורי צבעונים היו משחירות בשקיעות נהדרות, ואחר...

כך. בעשב הרך, בעשב החם הריחני הצח. הירוק הכחול הפרחוני הנפתח. נח. בעשב הרך, מחוייך, סתם כך. קח. קח בעשב הרך. חרגולים מנגנים באך, פרפר...

נסו צללים צפרירים קל קלילים. אורחות שבלולים מבהיקות בשבילים. טללים תלתלים על עלים עלעלים, צוחקים תהילים אל שמים כחולים.

בַּבֹּקֶר מֵתָה הַצִּפּוֹר יָרֵחַ לָבָן שָׁלַח כָּל הַלַּיְלָה חֲנִיתוֹת שֶׁל קֹר עַד הַבֹּקֶר. בַּבֹּקֶר מֵתָה, עִם אוֹר. וְהַבֹּקֶר...

אתה עומד על הפסים שהנחת שומע את הצפירה. פנסי הרכבת קרבים ומסנוורים. אלה הפסים שלי, אתה מנסה להתווכח. לנהג אין ראש בשבילך. אין תחנות עוד,...

המצא מנוח לראש המנוח. תן לו שלווה גדולה ושלמה בחיק האדמה. תן לו בור עמוק וישר והמתק לו רגבי אדמתך אם אפשר. ותן לו שקט, דממה דקה. רק אוושת...

יום יבוא ואמבולנס יריע לכבודי, רק לכבודי. אני אשכב בו לבדי. ככה ייעשה לאיש שהמוות חפץ ביקרו, יריע הרכב בצווחת צופרו. אני מקווה שיהיו בי...

קצין העיר כבר הלך. כבר הלמו רעמים. נאטמו חושייך, עייפו המנחמים. כמו חבית חלולה את נסחפת בזרם לאחור. זיכרון נשבר, סרטים ישנים, קרעי חיים,...

אחרי שלושים שנות עבדות, יצא העבד לחירות . כל היום הלך סהרורי. החופש הכה בעיניו סנוורים. בלילה מת מאושר באוהלו, חופשי מאדונו ,כפות אל גורלו.

לשון אם חמה, מרבדי כוכבים בלילות. יונה הומה בנקרות אפלות. עשב נמוך ריח צל, אפר מדורות, שלוות בין ערביים עצל צהלת בכרות בין הבורות. מי...

אומץ לראות במראה את בבואתך כמו שהיא. לנפץ את בועתך אומץ להודות בטעות להרחיק מבט להרחיק ראות ללכת לאט הרבה להסתכל לחשוש להתייעץ לא לקלקל...

הכול מאוחר, הכול כבר אחר. מישהו הטה את האפיק והנהר רועם רחוק מאד. נותר לרחוץ את הכוסות ולהיזכר, עלים צפים בזרם, סירות ניר טובעות. לשבת...

כלתה רוח, כלתה רעה, ידי רפו, רוחי נכנעה. מפרשים שמוטים, שברי משוטים. הברבורים כבר מתים, האופקים קמוטים. בראי המים עב קטנה ככף, מפרש רחוק,...

פרחים שפעם בשבוע בשבועיים צריך להסיר מהם את האבק, פרחים שאינם צריכים מים, הבאתי לך באהבה. מים רבים לא יכבוה, רק לנקות בזמן את האבק...

כן, גם לי יש כמה שירים נטולי חרוזים, אבל נראה לי ששירים רבים שנכתבים כך היום כתובים בשיטת האנטר: עולה לך הרהור בראש אתה מעלה אותו על הכתב...